מעבר הקשת

לצדו של גן עדן ישנו מקום הנקרא מעבר הקשת.

 

כאשר בעל חיים,שהיה יקר לנו מאוד, נפטר הוא הולך למעבר הקשת

שם יש גבעות ועמקים בהם ידידינו המיוחדים יכולים לרוץ ולשחק יחדיו.

יש שם אוכל,מים ושמש בשפע ולידידינו חם ונעים.

כל בעלי החיים שהיו חולים וזקנים חוזרים לכוחם ובריאותם; אילו שהיו נכים או נפגע משוקמים כחדשים כפי שזכור לנו מחלומות של ימים וזמנים עבור.

 

בעלי החיים שמחים ומסופקים,פרט לדבר אחד קטן; כל אחד ואחת מהם מתגעגע  למישהו או מישהי המאוד מיוחד עבורם, שהיו צריכים להשאיר מאחור.

 

הם כולם רצים ומשחקים יחדיו, אבל בא היום בו אחת עוצרת

ומסתכלת לאופק. עיניה הזורחות מתמקדות; גופה הלהוט רועד.

לפתע היא מתחילה לרוץ,משאירה מאחור את הקבוצה,מדלגת מעל הדשא הירוק, רגליה מאיצות את המהירות.

 

היא הבחינה בך, וכאשר תפגשו לבסוף אתם מתחבקים בחוזקה במפגש מרגש ולעולם לא תיפרדו בשנית. פניך נשטפים בליקוקים,ידייך שוב מלטפות את הראש והפרווה האהובים ושוב את מבטים לתוך עיניהם הנאמנות של ידידיכם,שנעדרו זמן כה רב מחייכם אבל לעולם לא נעדרו מלבכם.

 

ואז אתם חוצים יחדיו את מעבר הקשת......

 

     המחבר לא ידוע

     נכתב בלשון נקבה לזכר

     כלבתי לאקי.